<h1>סמ"ק מצוריך סימן קנ"ד</h1>
<h2>דף ז:</h2>
צריכה עשרה לברית מילה דמדמינן תינוק ליוצא מבית האסורים במועד קטן (דף י"ד) לעניין תגלחת ויוצא מבית האסורים צריך להודות לפני עשרה ולכך אנו אומרים הודו בברכת מילה ולפי שהברכה בשביל תינוק מטעימים אותו כוס של ברכה, עכ"ל התוספות.
אמר ר' לוי לעתיד לבא אברהם יושב על פתחו של גיהנום ואינו מניח אדם מהול מישראל ליכנס בתוכו כיון שחטאו יותר מדאי מה עושה להם מעביר הערלה מתינוקות שמתו ולא נימולו ונותנה עליהם ומורידן לגיהנם, עכ"ל הירושלמי. מכאן שאינו צריך לחתוך הערלה מן הנפלים שמתו קודם מילה, עכ"ל בראשית רבה (פרק מ"ח). והתוספות בריש עושין פסין [אדרבה] מוכיח מכאן שצריך לחתוך ערלת הנפלים כדי שלא יעבור הערלה מהם לעשות אותם על אותם שחטאו יותר מדאי כדפרישית עכ"ל התוספות.
אמרינן בפרקי דרבי אליעזר (פרק תשעה ועשרים) מי מנה עפר יעקב ראה כל המדבר שהיה מלא ערלותיהן של ישראל ולכך נהגו העולם לתת המילה בחול. ועוד משום דפליגי בני מזרח ובני מערב בני מזרח אומרים בעפר ובני מערב אומרים במים לכך נהגו העולם ליתנה ברקק לקיים דברי שניהם וכן מצינו במגילת סתרים דרבינו ניסים שפירש ראיתי בתו' במדרש כל ארבעים שנה שהיו במדבר לא היו פורעים מפני ענוי הדרך וכשהיו מוהלים היו נותנים הערלות בעפר כך היו ישראל נוהגים עד שגדלה מלכות ירבעם ובטלה ובא אליהו והחזירה דכתיב (מלאכי ג') ומלאך הברית אשר אתם חפיצים וגו' דכתיב (שם) הנה אנוכי שולח לכם וגו' וכתיב (מלכים א' י"ט) כי עזבו בריתך בני ישראל אמר לי' הקב"ה אתה הקפדת על המילה חייך כל שעה שיהיו ישראל מקיימים מצוה זו תהא נזכר להם לפיכך תקנו לה חכמי ישראל שיהיו עושים משכב כבוד למלאך הברית וזהו אליהו דכתיב ומלאך הברית אשר אתם חפיצים וגו' וכתיב הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא [וגו'] כך מדליקין עתה בבית הכנסת אור נר כדכתיב בירמיה (כ"ה) קול רחיים אור הנר. ובירושלמי יש (כתובות פ"א ה"ה) שגזרו שמד שלא למול ואור הנר ממקום ברור חייל סימן שמשתה שם ועכשיו שבטל השמד המנהג לא היה בטל ורבינו יעקב מאורלני"ש מפרש לפי שהיו באים הזקנים בבית הכנסת כעלות השחר משום זריזין מקדימין למצוה והא דנהגו לפרוס מפה כדאמרינן בפרק המוכר פירות (ב"ב דף צ"ד) מנהג גדול היה בירושלים כל זמן שהמפה פרוסה על הפתח אורחים נכנסין נסתלקה המפה אין אורחים נכנסין, עכ"ל פרק אחד דיני ממונות בסנהדרין (דף ל"ב).
